מבלקטר ל"Old English"
בלקטר, שנקרא גם כתב גותי, היה כתב היד העיקרי של ספרים ברוב מערב אירופה מהמאה ה-12 בערך, וגוטנברג הדפיס את התנ"ך שלו באותיות בלקטר בסביבות 1455. הצורה הגרמנית שלו, Fraktur, נשארה בשימוש יומיומי בגרמניה עד אמצע המאה ה-20.
"Old English" הוא פשוט שם פופולרי לאותיות האלה במדינות דוברות אנגלית. השפה האנגלית העתיקה, שפת בייוולף, נכתבה בכתב אינסולרי ישן יותר ולא בבלקטר. כיום הסגנון קשור לכותרות עיתונים, תעודות, כתובות קעקוע ולוגואים של הבי מטאל.
אותיות Fraktur ב-Unicode
המחולל משתמש באותיות Mathematical Fraktur ו-Mathematical Bold Fraktur, שמתמטיקאים משתמשים בהן לאובייקטים כמו אלגבראות לי (𝔤). חמש אותיות גדולות רגילות, ℭ ℌ ℑ ℜ ו-ℨ, קודדו קודם בבלוק Letterlike Symbols, שבו ℜ ו-ℑ מסמנות את החלק הממשי והמדומה של מספר מרוכב. בחלק מהגופנים חמש האותיות האלה נראות מעט שונות משאר האותיות.
ל-Bold Fraktur (𝕭𝖔𝖑𝖉) יש אלפבית שלם וגם ספרות מודגשות, ולכן הוא נראה אחיד יותר. ל-Fraktur הרגיל אין ספרות, ולכן מספרים נשארים רגילים.
טיפים לטקסט גותי
קשה להבדיל בין אותיות גדולות בבלקטר: ℑ (I) ו-𝔍 (J) כמעט תאומות, ומשפט שלם ב-Fraktur נקרא לאט. השתמשו בו לשם, לכותרת או למילה בולטת אחת, ושמרו את שאר הביו רגיל. קוראי מסך עשויים להקריא כל אות כ-"mathematical fraktur" ואחריה האות, ולכן אל תשימו בו מידע חיוני.
שלבו אותיות גותיות עם צלב, חרבות או כתר למראה מימי הביניים. לקליגרפיה רכה יותר, סגנונות הכתב כאן והמחולל כתב היד קלים יותר לקריאה.